לפנינו: אל.
שהרי הכ׳אקאן היה נשאר במעלתו אצלם עד סוף חייו, אף כאשר העמידו במקומו מנהיג חדש. ואומר רס״ג שאף כאשר היו ממנים חדש היו עדיין משתחוים לכ׳קאן שעבר מתפקידו.
בן דודו וחתנו של מוחמד, אשר חלק מעדות המוסלמים סוגדים לו ומעריצים אותו כאלוהות.
וכ״כ רס״ג בספר קורות הזמן (פרק רביעי), וכ״ה בסדר עולם
(פרק יא): בשלושה בתמוז, ויאמר לעיני ישראל וַיִּדֹּם הַשֶּׁמֶשׁ וְלֹא הָיָה כַּיּוֹם
(יהושע י יב-יד). רבי יוסי אומר יום תקופה היה, הא למדנו שראש חדש ניסן הוא היה יום תקופה. ע״כ. וכוונת הסדר עולם שכיון שהתקופה באותה שנה היתה בראש חודש ניסן הרי שגם ג׳ תמוז היה יום תקופה, וכיון שיום תקופה תמוז הוא היום הארוך ביותר בשנה (כפי שכתב רד״ק יהושע י יב) נמצא שהנס אירע ביום שבחינה טבעית הוא הארוך ביותר בשנה, וכדמצינו בכמה דוכתי שה׳ מסתיר את הניסים בכך שמחיל אותם באופן שיהיו קרובים להנהגה הטבעית של העולם. ור״י קרא בפירושו ליהושע
(י יג) כתב לדייק שהיה זה בתקופת תמוז מדכתיב וַיַּעֲמֹד הַשֶּׁמֶשׁ בַּחֲצִי הַשָּׁמַיִם ׳ואימתי חמה עומדת באמצע הרקיע – בתקופת תמוז׳, ויתכן שמקור דבריו בנוסח סדר עולם שעמד לפניו (ראה על כך בפירוש סדר עולם לר״ח מיליקובסקי עמ׳ 200).
בכת״י בטעות: השישי. ובספר הליווי בגלות (מהדו׳ מכון ׳האוצר׳) נכתב שפטירת משה היתה ביום הששי באדר, והאריך שם המהדיר בעיונים (עיון יא) ליישב דבריו אשר נסתרים מדברי חז״ל המפורשים בסדר עולם, בתלמוד, בתוספתא ובמדרשים, ע״ש. ואמנם אי״צ לכל הדחק הזה, דמלבד דברי רבינו המפורשים כאן, עוד זאת ניתן להוכיח שהגירסה הנ״ל אינה אלא פליטת קולמוס המעתיק, ונבאר: דהנה קטע זה מספר הליווי בגלות שרד לפנינו בשתי העתקות המכונות במהדורה הנ״ל ב ו-ט, בכת״י ב נכתב מפורש ׳היום הששי׳ [במקור הערבי: אליום אלסדאס], בכת״י ט המילה מטושטשת, ולפי שיעור המקום ניכר שהמילה החסרה היא בת שלש אותיות בלבד, והרי א״כ הפתרון פשוט והוא, שבכת״י ט היה כתוב: אלז׳ [בעברית: הז׳], וגם לפני מעתיק כת״י ב עמדה המילה בצורה זו, והוא דימה שכתוב לפניו: אלו׳ [בעברית: הו׳], ומיהר לפתוח אותה וכתב ׳הששי׳. [ואכן מעתיק כת״י ב נכשל פעם נוספת באותו עמוד בטעות זו, בענין מש״כ רס״ג שעלו ישראל מן הירדן בי׳ ניסן וכמפורש ביהושע
(ד יט), כתב המעתיק הנ״ל שישראל עלו ב׳שבעה׳ [-סבעה], וזאת משום שלפניו היה רשום: י׳, ודימה שהוא: ז׳, ופתח בהעתקתו ׳שבעה׳, הרי שלא הרגיש בכך על אף שהפסוק עומד נגד עיניו ועוסק הוא בהעתקתו!].
וההכרח לפרש ולהגיה כך הוא, שאין דרכו של רס״ג להכריע נגד התלמוד ורוב המדרשים, אף במקום בו ידוע לנו שישנה דעה אחרת במדרש במפורש, כ״ש בכה״ג שאין בידינו עדות ברורה בחז״ל לתאריך זה, וכפי שכתב בעיונים שם שכל העדויות מחז״ל לתאריך זה מקורם בעדי נוסח שאינם מהימנים.